ראיון בתכנית “זרקור – במה לאנשים שעושים הבדל” רדיו 106FM

תודה רבה לאליה גורן שאירחה אותנו בתוכניתה “זרקור – במה לאנשים שעושים הבדל”, רדיו 106FM.
לראיון המלא ביו-טיוב לחצו כאן

הראיון המלא:

אליה: אחה”צ טובים לכולם, מה שלומכם? כאן אליה גורן, זרקור – הבמה לאנשים שעושים הבדל.
אחר הצהריים טובים מאוד לעדי ועינבר. מה שלומכם?
עינבר: מצוין
אליה: עדי ועינבר הקימו חדר בריחה מאוד מאוד מושקע ומיוחד בעפולה, תכף נרחיב בדיוק מה הייחודיות שלו
בואו תספרו לי על החדר בריחה החדש
עדי: קודם כל חדר בריחה למי שלא מכיר את הקונספט זה משחק חי, אתה נכנס לתוך חדר ויש לך זמן מוגבל לצאת ממנו, כשזה מלווה באתגרים מחשבתיים ומשימתיים. מה שמיוחד בחדרים שלנו זה שעשינו התאמות לחדרים האלה. יש להם גרסאות מותאמות עבור אנשים עם מוגבלויות.
עינבר: החדר נגיש עבור כל סוגי המוגבלויות: נגיש לאנשים עם מוגבלות בתנועה ובניידות, נגיש לאנשים עם מוגבלות בשמיעה, לאנשים עם מוגבלות בראייה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
אליה: וואו חשבתם על הכל!
עינבר: השתדלנו, גם בתוך החדר יש מחשבה וירידה לפרטים מאוד מאוד קטנים, ברמת החידות ברמת התפאורה, כדי שבאמת כל אדם יוכל להגיע וליהנות מהחוויה הזאת שהיא חוויה מדהימה בעיני
אליה: כל התפעול הזה נשמע לי מאוד מורכב, גם ההקמה וכל הרעיון בכלל, תכף אנחנו ניגע באיך זה נולד הרעיון הזה.
שניכם מגיעים מתחום חינוך.
עינבר: חשוב לי להדגיש, החדרים הם לא רק עבור אנשים עם מוגבלות, המטרה היא שהם יהיו חדרי בריחה נגישים לכולם ושכולם יוכלו להגיע וליהנות. ובכלל נגישות, נגישות היא לכולם. כשאנחנו הולכים לקניון ויש שם מעלית ויש שם שילוט, זה לא רק עבור האדם עם המוגבלות כדי שהוא יוכל להתמצא, היא עבור כולנו.
אליה: אז בואו נלך אחורה קצת איך נולד הרעיון הזה?
עינבר: נחשפנו לעולם הזה של חדרי בריחה לפני קצת יותר משנה, לעדי הייתה יום הולדת והלכנו לשני חדרי בריחה במרכז. באותה תקופה עבדתי בעמותת נגישות ישראל וחיפשתי חדרי בריחה נגישים. הסתכלתי באינטרנט וקיבלתי 6 תוצאות, מתוכן לא הצלחתי באמת למצוא את הסדרי הנגישות של החדרים האלה. לא מספיק לרשום שאתה חדר נגיש אתה צריך לרשום למי הוא נגיש ובמה הוא נגיש ואם יש דברים בהם הוא לא נגיש, גם צריך לציין את זה. התקשיתי מאוד למצוא את הסדרי הנגישות, אפילו יצרתי קשר עם כמה מהם כדי להבין, אם אנחנו נגיע צוות של אנשים עם וללא מוגבלות אם נוכל ליהנות ולחוות את החוויה המלאה בתוך החדר, לא ממש קיבלתי תשובות ואז הבנתי שאם מתוך כמעט 300 חדרים שהיו אז יש רק שישה שכתוב שהם נגישים אבל אני לא מוצאת שום דבר אז כנראה שהם לא נגישים
אליה: למה זה הפריע לך כל כך?
עינבר: קודם כל יש לי אחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית וגדלתי בבית כזה שמדבר את השפה הזאתי
אליה: היית איתה די הרבה בבית..
עינבר: הייתי איתה המון בבית יש בינינו 3 שנים הפרש ובעצם בתור האחות הבוגרת ליוויתי אותה המון ומעבר לה התעסקתי המון בתחום הנגישות, גם בעברי לפני כעשור בערך הייתי שותפה להקמה של עמותה מאוד מיוחדת שנקראת ‘תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים’ שזו עמותה שהמטרה שלה הייתה לחולל שינוי בחיי הקהילה החירשת בישראל ועשתה שינוי מדהים, בעצם קירבה את השומעים לחירשים בזה שהיא הנגישה קורסים בסיסיים של שפת סימנים, של שישה מפגשים שהעביר אדם חירש לקבוצה שומעת. לרובם זו הייתה בעצם פעם ראשונה שהם פגשו אדם חירש בחייהם. הם למדו גם לתקשר באופן בסיסי עם אדם חירש וגם להכיר את הקהילה ואת התרבות של הקהילה החירשת וזה שבר את החומות. אז אני חושבת ששמה נכנס המקום של הנגישות, שהתחלתי להבין מה זו נגישות.
עדי: חשוב להגיד גם שעוד מעט אנחנו פותחים קורס של ‘תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים’ גם אצלנו בחדרי בריחה, יש לנו חדר פעילות, חדר נוסף ואנחנו משתפים איתם פעולה ונעשה שמה קורס שאפשר ללמוד בו שפת סימנים.
אליה: מדהים
עינבר: ואח”כ המקום היותר גדול של הנגישות בחיים שלי נכנס כשהתחלתי לעבוד בעמותת נגישות ישראל שהיא עמותה באמת מדהימה, עושים שם דברים מדהימים, הם כמו משפחה
אליה: היית מיועדת שם לאיזשהו תפקיד להקים מרחב לחיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות?
עינבר: נכון, הגעתי לעמותה בשביל התפקיד הזה, הייתי אמורה להקים מרחב לחיים עצמאיים לאנשים עם מוגבלות בין עפולה לבית שאן והתחלתי ללמוד הרבה על האזור ולהבין אילו פעילויות נעשות עבור אנשים עם מוגבלות, איזו נגישות יש באזור, הבנתי שכמעט ואין
אליה: אני רוצה להגיש שמדובר בפעילות שטמורה להיות אחה”צ ומיועדת לאנשים עם מוגבלות וגם בלי, משהו משלב.
עינבר: נכון זה אמור להיות מרחב שמדבר וחי נגישות שמתייחס לאוכלוסיות האלה שרוצה לעשות שינוי בחיים של אנשים עם מוגבלות במרחב הזה, כך שכולם יוכלו להנות גם מפעילות פנאי ובעצם מכל דבר כמו אנשים שאין להם מוגבלות. המרחב אמור לפעול למען המטרה הזו ולהעלות את המודעות לנושא הזה.
עדי: אחד מהדברים היפים שקרו במהלך הפרויקט הזה וגם הקשים שתוך כדי ההקמה כשהתחלנו לחקור ולהבין איך לעשות את הדברים  אז גם התחלנו לבדוק בעפולה על מבנים שנוכל להשתמש בהם וגילינו שאין בעפולה נגישות אפילו ברמה של כסאות גלגלים בניינים שלמים מוקפים באבני שפה, אין עמידה בתקנים, גם בבניינים חדשים
אליה: אחד מהאתגרים
עדי: אפילו בבניין שלנו, היינו צריכים לעשות מלחמה לא קטנה וגם לרדוף אחרי העירייה לא מעט
אליה: אנחנו תכף נרחיב על מה יצרתם שם הדבר הנפלא והמדהים, אני כמובן אבוא ואבקר. בואו ספרו לי מה קורה בחדר הבריחה הזה?
עדי: קודם כל עכשיו החדר שעכשיו כבר פתוח זה חדר שנקרא “חדר הנוכלים”. הסיפור שלו בקצרה זה על זקן שנפטר, חובב חידות ועורך הדין שלו מחפש את המשפחה כדי לתת להם את הירושה, מי שמגיע לשחק הם בעצם נוכלים שמנסים להתחזות למשפחה ולהגיע אל הכסף.
אליה: מאיפה הרעיון הזה, מה זה? במוח של מי זה נולד?
עדי: אני כתבתי, האמת שיש לנו ביקורת מעולות מעולות על החדר
אליה: מאוד יצירתי.
עדי: אסקייפרים שכותבים שהוא בין חדרי הבריחה הטובים בארץ וממש ממש כיף לקבל את הביקורות האלה
אליה: אני לא אשאל אותך מה קורה בסוף, אם הם מצליחים לקחת את הכסף או לא
עדי: יש אצלנו הרבה טוויסטים בעלילה, והעלילה היא מאוד נוכחת. זה חדר עם שחקן, זה חדר שהוא גם דרמטי, מי שמגיע גם משחק דמויות והוא חלק מהצגה שלמה. חשוב לי להגיד גם שבתכנים, כל הנושא של הנגישות, הירידה לפרטים נגעה גם לתוכן של החדר, זה לא רק שאנשים יכולים להגיע אלינו פיזית ולשחק ורוחב פתח דלת וגבהים, גם ברמת החידות יש התאמה, וההתאמות הן ורסטיליות כלומר זה משתנה בהתאם לאדם עם המוגבלות למשל אם עכשיו בא אדם ללא מוגבלות אז אין לו את ההתאמה הזו, לכל אחד יש את ההתאמות שמתאימות לו.
אליה: תן לי דוגמה
עדי: אני לא רוצה לעשות ספוילרים פשוט, אבל בגדול, זה נוגע גם לגובה, אם יש חידה ויזואלית ומגיע אדם עם מוגבלות בראייה אז יש חידה חלופית שמבוססת שמע ולהפך אם יש אדם חירש אז לחידה יש התאמה ויזואלית. יש עניין של גבהים, עניין אלמנטים מסוימים, אני לא יכול כל כך להסביר, זה פשוט יעשה ספוילר.
אליה: אוקיי, צריך כנראה לבוא ולחוות.
עינבר: אבל לצורך העניין כשבנינו את החדר דאגנו לשבת על כיסא בכל פעם שהיינו צריכים לסמן איזשהו חור או משהו כדי לראות שאדם שיושב על כסר גלגלים יוכל להגיע, אין דברים שמוחבאים ברצפה או בתקרה, יש חשיבה על כל הפרטים האלה.
עדי: יש אביזרים נגיד, אם יש אדם עם מוגבלות בתנועה שלא יכול ממש להפעיל את הידיים אז יש שם אביזרים שמחליפים אביזרים אחרים שהם יותר מכניים, יש שם המון המון פרטים קטנים
אליה: או-אה המון תפעול של הדבר הזה. יש גם כמה גרסאות..
עדי: יש גרסה שמיועדת עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שהיא גרסה אחרת שנקראת ‘להציל את דוד אתגר’. בגרסה הזו החידות מתחלפות אנחנו לא יכולים להגיד כלום על מה ומה אבל החידות מתחלפות, הסיפור מתחלף, נכנסים עם מלווה לתוך החדר, שהוא חלק מהסיפור, הוא דמות כאילו ובסוף מצילים את דוד אתגר שמחכה עם קרטיבים
אליה: יש גם יציאות שונות לחדר, שזה חדש, זה עוד לא שמעתי.
עדי: זה בחדר הבא
אליה: אני מאוד חובבת חדרי בריחה, אני אפילו טובה בזה, זה ממש חדש הסיפור הזה
עדי: החדר החדש הוא ממש בשלבי סיום, הוא חדר שנקרא הקונספירציה הוא בז’אנר של משחקי ריגול ובחדר הזה יש ארבעה מסלולי עלילה שונים ושתי יציאות שונות, מה שהשחקנים יעשו בתוך החדר משפיע להם על איך הם יצאו וגם על העלילה והסיום שלה.
אליה: עדי, מה הרקע שלך בכל הנושא הזה של חינוך?
עדי: יש לי כמה רקעים. קודם כל משסיימתי צבא עבדתי בחינוך פחות או יותר, גם התנדבתי בכמה עמותות, הפוך על הפוך עם נוער, עבדתי גם בתור מדריך ילדים איזה שנתיים, אחר כך התחלתי לעשות חוגים של D&D, משחק הרפתקאות בדמיון מודרך שלכל ילד יש בו דמות אחרת עם יכולות אחרות, ציוד אחר שמתפתחת לאורך הזמן ובעצם אני מתווה להם איזשהו עולם שנמשך לאורך שנים שבו הם צריכים לשתף פעולה והם צריכים להתגבר על כל מיני אתגרים, חלקם טקטיים, חלקם דורשים חשיבה מחוץ לקופסה, חלקם אילוסטרציות משחק, זה בעצם משלב את כל הדבר הזה ודרך זה אני עובד על עבודה קבוצתית, המטרה היא לעבוד על שיח נכון בתוך הקבוצה, על קבלת החלטות, פיתוח של מנהיגות אצל הילדים, מתן כלים של חשיבה, דרך לפתור בעיות, דרך לפתור קונפליקטים. כל הדבר הזה נעשה בקבוצות ואנחנו עושים את זה כבר שנים. ילדים נמצאים אצלי שנים בחוג, יש לנו בין כיתה ב’ לכיתה י’ כרגע. כ20 קבוצות בעמקים פה.
אליה: מעבר לחדרי הבריחה יש לכם חדר פעילות שיש בו עוד תכניות, עוד דברים
עדי: בחדר הפעילות אנחנו נפעיל פעילויות של IDT, גם של הD&D.
אליה: מה זה IDT?
עדי: in door training – IDT, פעילות לגיבוש צוותים, דורשת שיתוף פעולה, תקשורת נכונה בתוך הצוות, ומאתגרת גם בחשיבה יצירתית והרעיון פה בעצם שאתה יכול גם לבחון את הצוות שלך וגם ללמוד בתוך הצוות שלך איך לעבוד ביחד, גם בתוך החדר בריחה זה קורה, הגיעו אלינו צוות של עשרה מורים שנכנסו לתוך חדר ‘הנוכלים’ וממש אפשר היה לראות בהתחלה איך כל אחד סוליסט ולא מקשיבים אחד לשני ואין תקשורת ולאורך החדר פתאום לקראת הסוף התחילו לחלק משימות, מישהו אחד בא, אתה עושה ככה אתה עושה ככה, ממש ניתן היה לראות את השינוי, תוך כדי הם הבינו איך לעשות את זה וזה ממש תרם להם.
אליה: איזה קבוצות אירחתם אצלכם בנושא של נגישות. מי הגיע אליכם? מה היו התגובות?
עינבר: קודם כל אנחנו פועלים רק חודש אז עוד לא הספיקו המון, אבל הייתה לנו קבוצה מבית ספר תפן שזה בית ספר מאוד מיוחד שמשלב גם חינוך מיוחד, זו הייתה קבוצה די מורכבת שהכילה אנשים גם עם מוגבלות בתנועה וגם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובעצם עשינו פעילות ב3 קבוצות, קבוצה אחת נכנסה לחדר הבריחה בגרסה הנגישה ועוד שתי קבוצות התחלקו בלובי ובחדר פעילות. בחדר פעילות עשינו פעילות IDT כזאת שהתאמנו עבורם ובלובי עשינו פעילות חושים. הכל בנינו במיוחד עבורם, קיווינו שנעשה את זה נכון, כי אף פעם לא יצא לנו עדיין לעבוד עם אוכלוסייה עם מגוון של מוגבלויות
עדי: יש פה בעצם שילוב של מוגבלויות, גם עניין של מוגבלות בניידות כלומר כסאות גלגלים ממונעים או הליכונים, גם מוגבלות בתנועה שזה אומר יכול להפעיל את הידיים, וגם חלקם מוגבלות שכלית התפתחותית וזה עבד ממש ממש מעולה. הם נהנו בטירוף.
אליה: אין ספק, יש פה המון המון רגישות שלכם המון חשיבה על האחר.
עינבר: חשוב לי להגיד שאני חושבת שאנחנו נהנינו יותר מהם (צוחק)
אליה: (צוחקת) זו השאלה הבאה שלי ותודה שאת עונה
עינבר: יצאנו משם ממש בהיי כי פתאום כל החזון שלנו התגשם לנו מול העיניים וזה היה נורא נורא כיף.
אליה: תגידו לי שניכם רגע משפט סיום שהוא ה…
עדי: אני רוצה גם לספר, היו אצלנו גם, זה משהו שהוא מאוד חשוב שזה מראה את המהות של המקום, הייתה אצלנו משפחה, שאחד מבני המשפחה עם מוגבלות בראייה, ובעצם נתנו לו אוזניה ותוך כדי החדר הוא בעצם יכל לשמוע באוזנייה כל דבר שהוא לא יכל נניח לקרוא או לראות פרטים קטנים הוא קיבל את האינפורמציה הזו באוזניה ובעצם ככה הוא יכל להשתתף ביחד עם המשפחה שלו, פה זו המהות כאילו, לא לעשות רק פעילות שהיא מיועדת עבור אנשים עם מוגבלות מסויימת, אלא לאפשר לאדם עם מוגבלות להנות יחד עם המשפחה שלו ויחד עם הסביבה הרגילה שלו
עינבר: ולא להיות תלוי בהם. אני חושבת שהשורה התחתונה היא שהגיע הזמן שנבין שבחברה שלנו יש גוונים ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לכולם ולא לבדל, לא להפריד, אלא לחבר. וזה היופי, ואני מקווה שמכאן ייקחו את זה גם עסקים אחרים. יש היום בישראל 20% אנשים עם מוגבלויות שזה מיליון שש מאות אלף אנשים שזה המון המון ואי אפשר להתעלם מהדבר הזה. וזהו. אני מקווה שמאיתנו זה ילך ויתרחב ויגדל ויגיע גם לעוד אנשים.
עדי: וחשוב להגיד שאם עובדים קשה ומאמינים במשהו, אפשר להגשים אותו
אליה: הכל אפשרי, אני חושבת שאני אבוא כמה פעמים, כל פעם בצורה אחרת להרגיש ולחוש. אני רוצה להודות לכם. ממש ממש להודות לכם גם על השיחה וגם על הרעיון המדהים הזה שמאפשר ככה שילוב וחיבור. ממש כל הכבוד
עינבר: תודה לכם שאתם עוזרים לנו להוציא את זה החוצה
אליה: להפיץ את הבשורה. תודה לכל המאזינים שהייתם איתנו, שתהיה לנו שבת שלום, שבת שמחה מאפשרת ומקבלת.

כתבות נוספות

רוצים לקרוא מה עוד כותבים עלינו?

בקרוב בעפולה: מתחם חדרי בריחה לכל המשפחה
יש בישראל מאות מתחמים של חדרי בריחה שהפכו לטרנד, שמשגע את עשרות אלפים חובבי הז׳אנר. עכשיו גם עפולה עולה על המפה, עם מתחם חדרי בריחה חדשים שיוקמו בקרוב, ולראשונה בישראל יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלויות.